מתוך הפרק הראשון

עבור מי נכתב הספר הזה?

קורא יקר,

בקושי הכרנו, ואני כבר צריך לבשר לך ידיעה שעלולה לאכזב אותך או אולי אף לגרום לך אי נוחות. אבל לפני שאתה סוגר את הספר ומחזירו למקומו, המתן רגע. אם תקרא כמה פסקאות אולי תרצה להמשיך בקריאה. אולי הידיעה שאני הולך למסור לך תהיה פחות פוגענית ויותר מסקרנת ממה שחשבת בתחילה. אבל חובת הגילוי הנאות מאלצת אותי לציין עובדה אחת כבר בפתח הדברים.

אתה כמעט בוודאות לא אחד מאלה שהספר הזה נכתב עבורם.

האנשים שעבורם הספר הזה נכתב הם קבוצה קטנה ומובחרת. הם ודאי מונים פחות ממאתיים, כנראה שאף פחות ממאה, ואולי רק כמה עשרות, אבל בהחלט יותר מאחד.

זה מעלה שתי שאלות. הראשונה, אם הספר הזה מיועד לקבוצה כה קטנה של קוראים, מדוע אינני שולח עותק לכל אחד מהם, בצירוף פתק ובו בקשה לקרוא אותו? והשנייה, אם הוא אינו מיועד לך, למה שתבזבז עליו זמן יקר? אלו שאלות לגיטימיות, ואשתדל לענות על שתיהן. ומכיוון שהשנייה נוגעת אליך והיא דחופה יותר, אתחיל בה.

אף שסביר להניח שאתה לא נמנה עם קהל היעד של הספר הזה, יש סיכוי טוב שעבורך הוא יהיה מעניין, מחכים, ומעורר מחשבה. ועד שתגיע לסופו, ייתכן שתגלה דרכים שבהן הוא יכול להביא תועלת רבה לך ולבני משפחתך. ואולם, כדי שהקריאה בו תצדיק את ההשקעה, אתה צריך רקע בסיסי מסוים.

ראשית, עליך להיות יהודי שומר תורה ומצוות, קרי ‘יהודי דתי’ או ‘חרדי’ או, כפי שנהוג לומר בארצות הפזורה, ‘יהודי אורתודוקסי’, או לפחות אדם, לאו דווקא יהודי, שיש לו אהדה ליהודים השומרים תורה ומצוות ותומך בהם. אם בעיניך מִנהגים יהודים נושנים הם תוצרים של בורות ואמונות תפלות שאין בהם תרומה לעולם, לספר הזה לא יהיה ערך רב עבורך.

בהנחה שאתה יהודי שומר מצוות, או תומך ביהודים שומרי מצוות, טמונה גם ההנחה שאתה מקבל את עיקרי האמונה היהודית, המתומצתים היטב בפיוט ‘יגדל’ ובשלושה עשר עיקרים המופיעים ברוב סידורי התפילה. אם, לאחר עיון בעיקרים אלה, אתה נוכח שהם מנוגדים לאמונותיך העמוקות, אל תמשיך בקריאתך.

כדי להפיק את מרב התועלת מהספר, אתה צריך להיות בעל אוריינות יהודית בסיסית, ברמה של בוגר ישיבה תיכונית טובה או של מי שלמד במשך כמה שנים בישיבה לבעלי תשובה. אם היא ברמה נמוכה יותר, אפשר בהחלט להמשיך בקריאה, אבל אתה עלול להיתקל בחלקים מסוימים שקשים לך. ייתכן שתוכל להפיק תועלת רבה יותר ממנו אם קודם לקריאה תמלא את החסר בלימודי קודש. 

וכן, עליך לגור בארץ ישראל או לכל הפחות, אם אתה גר בחו״ל, לדאוג בכנות לרווחת היהודים הגרים בארץ ומתכוונים להישאר בה. (דאגה לרווחת תושבי הארץ שאינם יהודים היא גם מאוד מועילה, אבל אינה הכרחית.) אתה לא צריך להיות תומך נלהב של ממשלת ישראל הנוכחית, ואף לא של שיטת הממשל של המדינה. אם תוכל, בנשימה אחת, למנות עשר דרכים לשפר ולתקן אותן – זה בסדר גמור. אפילו אם לפי דעתך האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי במאה השנים האחרונות, מלבד השואה, הוא הקמת מדינה עצמאית לעם היהודי בארצו, אולי עדיין נוכל להסתדר. אבל אם הימצאותם של יהודים רבים בחלק הזה של העולם חורה לך, היא עוול בעיניך, או פשוט לא רלוונטית לחייך, כדאי שתחזיר את הספר למקומו. ואם לדעתך העולם יהיה מקום טוב יותר אם היהודים החיים בישראל “יישלחו בחזרה לארצות שמהן הגיעו”, כלומר, ששוב יצאו לגלות – אל תטרח אפילו להחזיר את הספר למקומו. תעזוב אותו ותסתלק מכאן.

לבסוף, אם דעתך היא שהמצב ב‘מחנה’ שאתה שייך לו קרוב למושלם, ושכל בעיות העם היהודי פשוט תיעלמנה אם יתר העם רק ישכילו לאמץ את הדרך שאתה וחבריך הולכים בה, ושכל מי שמציע דרך אחרת הוא קיצוני מסוכן – הנח את הספר בהקדם. רצוי שתהיה ניחן בסקרנות ובביקורתיות, ובעל נכונות להיחשף לרעיונות חדשים ולחשוב “מחוץ לקופסה”, אבל גם אם אין לך תכונות אלו, כולן או מקצתן, עדיין תוכל להפיק תועלת מקריאת הספר, כל עוד אתה מוכן לפחות לשקול את האפשרות שאולי עדיין אין למנהיגים שאתה הולך בדרכם פתרון מושלם לכל אחת ואחת מהבעיות הדחופות במיוחד של העם היהודי.

אז כאמור, אם אתה עומד בתנאים האלה, יש סיכוי טוב שהספר יהיה מעניין, מחכים, ומעורר מחשבה עבורך. אולי אף משעשע מדי פעם. ולמרות שבשלב הזה אינני יכול להסביר מדוע, רק אומר שאם תקרא אותו מתחילתו ועד סופו לפי הסדר, ייתכן שתגלה שהרווחת משהו בעל ערך רב אף יותר מהיתרונות האלה. אם די לך בסיבות האלה להשקעת זמן בקריאת הספר, אתה מוזמן להמשיך לקרוא. ואם לאו, היה נעים להכיר, שיהיה לך יום נפלא.